הפוסט הזה מוקדש באהבה לחמשת הסוסים המופלאים שלי, למטלף ולווטרינר שלנו, לתלמידות שלי ולסוסים שפגשו אותן, ולאנשי המקצוע שמקדישים את חייהם לטפל ולעזור לסוסים ולאנשים שלצידם באשר הם.
מי ייתן ונצליח מדי בוקר לזכור להתבונן ולראות את היצורים הנהדרים הללו שבאחריותנו, כמו שהם, סוסים מושלמים ונהדרים, בין אם הם חרדים ומתנגדים לטיפול, עומדים בכניעות וחוסר עניין, או ניגשים אלינו בסקרנות ומושיטים את האף. מי ייתן שנצליח לעזור להם ולמנוע מהם סבל מיותר פיזי וגם רגשי.

לפני חודשים בודדים אחד הפונים שלי, פיפו, נפצע בעין.
הטיפול המורכב שנדרש בעקבות הפציעה וההתנגדות הראשונית של פיפו לאפשר גישה ומגע באזור הכאוב התגלו כהזדמנות מצוינת לתרגל את היכולות המופלאות של תקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים בכדי לפוגג את הפחד ולגייס את פיפו לשיתוף פעולה. במקביל לטיפול ולתהליך ההתנהגותי זו היתה גם הזדמנות עבורי לבדוק ולנסח מחדש את הדרך הטובה ביותר ליצור שיתוף פעולה מיטיב לצד הווטרינר שלנו.
בתפיסה שלי זה נושא מהותי בהגדרה של איכות החיים שעלינו לספק לסוסים שלנו, מקום בו עלינו לשנות את דפוסי הפעולה הרווחים בכדי לצמצם סבל, קונפליקט וסכנה מיותרת לכל המעורבים בטיפול.

אני מכירה את ההתמודדויות המורכבות האלו עוד מן העבר הרחוק בתור בעלים של סוסה שנהגה לעמוד על שתיים במהלך מרבית הפרזול שלה, ופוני שהגיע אלי כשהוא מוכן לפגוע בעצמו ובאחרים במהלך התנגדות לקבלת טיפול רפואי. אבל זו לא גזירה משמיים, ואלה לא סוסים ׳רעים׳ או ׳לא מחונכים׳, הם פשוט בעלי חיים רגישים, שנמצאים בסיטואציה מלחיצה, מרגישים ומתבטאים בדרך היחידה שהם מוצאים בכדי להגן על עצמם.

בכדי להבין מדוע נחוץ שינוי (מחשבתי ומעשי) בגישה שלנו עלינו להבין מהן ההשלכות הבעייתיות של הגישה הרווחת כיום.

לפני קצת יותר משנה כתבתי פוסט שעסק בחוויות הרגשיות של סוסים, בממצאים מתוך מדעי המוח שמאפשרים לנו לקבוע ולהבין שסוסים מרגישים מגוון של רגשות שמעצבים את החוויות השונות שלהם לטוב ולרע (לקריאה נוספת על שבע מערכות הליבה הרגשיות).
מחקרים אחרים מצביעים על כך שסבל שמקורו בכאב רגשי פועל באותם מנגנונים של סבל שמקורו בכאב פיזי, כך שכאב מפצע פתוח מדמם, אבצס או שריר תפוס יכול לגרום לסבל שווה ערך לזה של חוויה רגשית של חרדה מתח או דיכאון בזמן קבלת זריקה או עליה על קרון (תלוי בסיטואציה, ובחוויה האינדיבידואלית של הסוס).

לא תמיד קל לזהות ולהכיר בסבל רגשי מכיוון שלא תמיד הוא יופיע  במקביל להתנהגויות לא רצויות. לעתים נראות של שיתוף פעולה של סוס שלכאורה מתנהג בצייתנות עלולה למסך את הקושי, העוצמה ומידת הרגש (והסבל) שמתחולל באופן פנימי (***מחקר שעוסק בעניין).

Do no harm
ברגע שגילינו שיש לסוסים מודעות ורגשות, ההגדרה וההערכה של הצלחתה של כל פרוצדורה או התערבות טיפולית משתנה, כי אנחנו מבינים שהעניין יותר מורכב מאשר רק ׳להצליח לבצע את המשימה׳ (לקחת דם או לתת זריקה, לטלף או לתלע). יותר מזה, כבר הוכח שהמצב הרגשי של בעל חיים (סוסים ואנשים כאחד) משפיע על המצב הפיזי, על מהלך ומהירות ההחלמה, על המערכת החיסונית וכו׳, שלא לדבר על הסכנה והאספקט הבטיחותי לאנשים המעורבים בטיפול.

לכן אפקטיביות זה לא הכול, עלינו למצוא ולהשתמש בשיטות שלוקחות בחשבון גם פרמטרים נוספים, בהם החוויה הרגשית (הסבל הרגשי שנגרם לבעל החיים שלפנינו).

הפרמטרים להערכת הצלחת הטיפול צריכים לקחת בחשבון את השילוב של אפקטיביות (השגת המטרה), יעילות (מבחינת משאבים כמו זמן, כוח אדם, עלויות וכו׳…), והחוויה של הסוס המטופל (מידת הסבל/אי הסבל שהטיפול יצר), וכאן נדרשת הקשבה אינדיבידואלית לבעל החיים/המטופל שמולנו – רק הוא יודע לקבוע מה נחווה עבורו באופן כואב, מאיים, מלחיץ, אוורסיבי, ניטרלי ו/או נעים.

פיפו מדגים שטיפול בעיניים יכולה להיות פרוצדורה שמתבצעת בשיתוף פעולה ללא אמצעי ריסון

בכדי לזהות את החוויה הפנימית ולהימנע מיצירת חוויה אוורסיבית עלינו ללמוד להשתמש בכלים חדשים שיישמו תהליכים לשינוי רגש והתנהגות שמבוססים על תקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים, תוך שיתוף פעולה של כל המעורבים בטיפול.

עלינו להרחיב ולהעמיק את ההבנה וההיכרות שלנו עם התנהגויות ושפת גוף של פחד, הימנעות, או הרגעה.

פחד הוא רגש שהתפתח כמנגנון אבולוציוני שמטרתו לשרת אותנו, במצבים מסוימים להציל את חיינו. זוהי חוויה סובייקטיבית שיכולה להתעורר כתגובה לגירוי חיצוני (צליל, מראה ריח) או כתגובה לגירוי פנימי (כאב, אי נוחות, אובדן תחושת שיווי משקל וכו׳…) היא נמצאת על ספקטרום שיכול להתחיל אי שם בחוויה של סקרנות או אי נוחות, להמשיך לדאגה ולהסתיים בחרדה שתגרום למגוון התנהגויות של הימנעות או התנגדות (שעלולה לעורר התנהגויות כמו בריחה, עלייה על שתיים, נשיכה, בעיטה, קפיאה, ו/או שיתוק זמני במצבים קיצוניים יותר של tonic immobility) (לקריאה נוספת על שפת גוף, התנהגות ותגובתיות לאיום או סכנה).

בכדי לצמצם פחד, עלינו לחשוב קודם כל על הסביבה הפיזית בה יתרחש הטיפול ולשאול את עצמנו שאלות כמו: האם קיימת היכרות עם המקום? האם ההיכרות מחוברת לחוויות שליליות? האם קיימת היכרות עם ההתנהגויות הנדרשות? האם ניתן להסיר מהסיטואציה רכיבים אוורסיביים ולהוסיף אלמנטים שיגבירו נוחות וביטחון? (לדוגמה: קירבה של סוס נוסף לסוס המטופל יכולה, במקרים מסוימים, להיות מרגיעה).
האם נדרשת רכישה של מיומנויות פיזיות חדשות? (לדוגמה: מציאת שיווי משקל ו/או  יציבה בתנוחות מסוימות – כמו בטילוף, נסיעה בקרון, בתנוחות שנדרשות לצילומי הדמיה שונים וכו׳).

אם נספק לסוס חופש תנועה ותגובתיות במהלך הלמידה וההיכרות עם רכיבים של הטיפול נקבל פידבק להימצאותו של חשש והעוצמה שלו. אם נתכנן את הסיטואציה תוך מיקסום השליטה של הסוס, כך שתהיה לו אפשרות במקרים מסוימים להתניע את הטיפול או לסמן שהוא צריך הפסקה, נייתר את הצורך בריסון והפעלת כוח  (למשל הרמת ראש כסימן להסכמה למריחת משחה, עלייה או ירידה של הסוס ממשטח – תהיה סימן שהסוס מוכן לקבל את הטיפול או מבקש לעצור את הבדיקה, וכו׳).

הדגמה של הכנה לקבלת זריקה

התנהגויות שאין להן אסוציאציה שלילית נוכל לחבר להקשר נעים, (התניה קלאסית), למשל על ידי האכלה או גירוד מנעים בזמן הטיפול. במקרים אחרים אפשר ללמד את הסוס באמצעות חיזוקים חיוביים לבצע התנהגות מסוימת (התניה אופרנטית), למשל לפתוח ולאחוז בפה מזרק למתן אוראלי של תרופות או תילוע.

אם הסוס כבר מראה פחד או רתיעה מגירוי או סיטואציה מסוימת (למשל חשש ממזרק, כפפות, ספריי וכו׳…) נשתמש בטכניקה של הכהיה Systematic desensitization והתניית נגד Counterconditioning, טכניקות שעובדות נהדר יחד בכדי לשנות את הרגש ואיתו את ההתנהגויות הנלוות. הכהיה – חשיפה הדרגתית ומתחת לסף הפחד של הסוס לגירוי המפחיד. התניית נגד – חיבור ההופעה של הגירוי המפחיד עם חוויה נעימה (אוכל, גירוד, בהתאם ובתלות בגירוי ובבעל החיים).
תקשורת מבוססת חיזוקים שנמנעת מיצירת לחץ והימנעות של הסוס תבסס ביטחון, אמון ותבנה חוסן.

הטכניקות הרווחות כיום שמשתמשות בריסון וכוחנות תוך שימוש בתקשורת מבוססת חיזוקים שליליים, ענישה והצפה יכולות לייצר צייתנות ונראות של שיתוף פעולה, אבל כאמור יש להן מחיר רגשי והשלכות שליליות אחרות.
כשמתבצעת חשיפה לגירוי המפחיד מעל לסף הפחד (כשהפחד מורגש) וכשאין לסוס אפשרות להתרחק תגרום להצפה ומעבר לסבל המיידי עלולה להיווצר הימנעות והכללה של הפחד (למשל במקום פחד מזריקה ייצרנו פחד מהופעת הווטרינר), הופעת התנהגות אגרסיבית, אפאטיות, חוסר אונים נרכש/נלמד, פגיעה בתהליך ההחלמה או במערכת החיסונית, אולקוס והשלכות אחרות.

במידה ולא ניתן לבצע תהליך הכנה או שהטיפול כרוך ביצירת כאב שלא מאפשר טולרנטיות, כדאי לשקול מתן אלחוש או טשטוש. אם נצברו מספיק חוויות חיוביות מתקשורת אמפתית והתערבויות טיפוליות אחרות, ההתמודדות והתאוששות מחוויות בלתי נעימות אליהן לא נוכל להכין את הסוס יהיו קלות ומהירות יותר.

אלו לא תגליות חדשות ובעניין זה כבר נוסחו עקרונות להערכה ותכנון התערבויות טיפוליות בבעלי חיים שקיבלו הכרה על ידי ארגונים רבים בעולם כמו עקרון ׳לימה׳ : *LIMA  – least intrusive, minimally aversive technique – שקובע שעלינו למצוא את הפתרון הכי פחות פולשני והכי פחות אוורסיבי לבעל החיים.

הכנה לקבלת אורלית של תרופות, (לדוגמא: תילוע) וקבלת טיפולי עיניים גם בשכיבה 🙂

הטמעה של עקרונות אלו בתוך עולם הסוסים רחוקה מלהיות מורגשת אבל על פי השקפתי זה פשוט עניין של זמן עד שזה יהיה הסטנדרט המקובל, כי באותה מידה שזה מובן לנו שזו האחריות שלנו לספק לסוסים טיפול רפואי ו/או אורח חיים מיטבי (לא ניתן לסוס להסתובב יום שלם בלי מקור מים לשתייה, לא ניתן לסוס פצוע לדמם ללא טיפול, נדאג לחסן ולספק טיפולי שיניים שגרתיים על פי הצורך), זו גם החובה שלנו לדאוג שההשתתפות בהתערבויות טיפוליות כאלו ואחרות לא תייצר פחד וסבל מיותר. זה הדבר הנכון מבחינה אתית ומבחינה בטיחותית.

אני מזמינה אתכם להצטרף למגמה שמובילה את השינוי הזה, לגלות את היתרונות של התנהלות מכבדת ונטולת פחד בין אנשים וסוסים בה הגישה לטיפולים רפואיים הוא רק רכיב אחד מתוך השקפת עולם שלמה. אני מזמינה אתכם לפתוח את הראש והלב ולמצוא את הדרך שלכם במסע הזה או להצטרף אלי לתכנית לימודים ייחודית על התנהגות ותקשורת אמפתית מבוססת חיזוקים חיוביים שתתחיל בסוף אוקטובר הקרוב לצידי ולצד מנחים מובילים בתחומם מהארץ והעולם.

במהלך התכנית נסקור תכנים עדכניים ומרתקים מעולמות תוכן של אתיקה, אתולוגיה, מדעי המוח וההתנהגות. נלמד על המערכות הרגשיות של סוסים (וגם שלנו) ונפתח מיומנויות להתבוננות בהתנהגות באופן משוחרר מתבניות מחשבתיות ישנות. נתרגל באופן מעמיק אימון עם קליקר ואופנים נוספים בתקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים. נלמד לבנות תהליכי למידה מתגמלים, לשחרר את המושכות והלחץ ולמצוא פרטנרים סוסיים שיבחרו כל בוקר לדהור בציפייה בכדי לגלות יחד איתנו את היתרונות של תקשורת מקרבת, מרגשת ומעצימה.

המחזור הבא של תכנית הלימודים יחל באוקטובר 2018.

***************************************************************
לקריאה נוספת:

*עוד על עקרון ׳לימה׳ : LIMA  – least intrusive, minimally aversive technique
https://m.iaabc.org/about/position-statements/lima/

**Fear Free יוזמה אמריקאית שצמחה מתוך עולם הרפואה הווטרינרי של חיות המחמד שחותרת לשנות את פני הרפואה הווטרינרית בעולם בדגש על צמצום חווית הפחד של חיות המחמד במהלך התערבויות טיפוליות. תכנית שפועלת על ידי יצירת סטנדרט והכשרת ווטרינרים לחיות מחמד, מרפאות, בתי חולים וטרינריים ובעלי מקצוע אחרים תוך מתן כלים לשינוי רגש מתוך נקודת המבט ועולם התוכן של תקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים.
https://fearfreepets.com

***מחקר – העובדה שסוס לכאורה מתנהג בצייתנות במהלך התערבות טיפולית עלולה למסך את הקושי, העצמה ומידת הרגש (והסבל) שמתחולל באופן פנימי
Poker Face: Discrepancies in behaviour and affective states in horses during stressful handling procedures
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0168159118300674

****תיאור מקרים של שיקום רגשי/התנהגותי בסוסים באמצעות חיזוקים חיוביים שפורסם במגזין לרפואה וטרינרית
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1558787817301429

*****מחקר – התנהלות שמשלבת מגע/אוכל במהלך התערבויות טיפוליות מסיעות בהרגעה
Effects of three non-confrontational handling techniques on the behavior of horses during a simulated mildly aversive veterinary procedure
ttps://www.appliedanimalbehaviour.com/article/S0168-1591(18)30071-6/fulltext