החיים של כולנו (סוסים ואנשים) מורכבים מקשת של חוויות. חוויות רגשיות וחוויות חושיות.
סקרנות, פחד, שמחה, כאב, הנאה, עיפות, התרגשות, תסכול…

כולנו רוצים לאחל לעצמנו ולסוסים שלצידנו בפתחה של השנה החדשה לחוות יותר חוויות נעימות.
זוהי המשמעות של רווחה ובמפגש בין סוסים ואנשים – זו גם ההגדרה של ביטחון ובטיחות.

היכולת לזהות, את סוג החוויה שחווים סוסים, גם אם לא נדע בוודאות איך בדיוק זה מרגיש, מאפשרת לנו להבין ולנבא התנהגויות, להמציא ולמצוא פתרונות והיא חלק משמעותי ממה שיכול לחבר ביננו.

הפוסט הזה סוקר ומציג מספר כלים שפותחו בשנים האחרונות כדי לזהות חוויות של כאב/לחץ/פחד או שמחה/הנאה/עונג דרך תווי פנים של סוסים ולמה חשוב ללמוד אותם.

סוסים כאובים או מפוחדים, סוסים שחווים מחסור בתנועה או מחסור במזון, סוסים שחשופים באופן מתמשך לסטרס ראקטיבים לגירויים בסביבה שלהם, (למעשה גם אנחנו אחרי לילה ללא שינה או ברגע של כאב, נגיב באופן ראקטיבי). תגובתיות זו יכולה להתבטא בהתנהגויות של הימנעות ובריחה, בהצגה של התנהגויות המבטאות קונפליקט או תוקפנות, במקרים מסויימים מחסור או סטרס מתמשך יגרמו לסוסים להציג התנהגויות סטראוטיפיות (כמו waving – התפללות, cribbing – בליעת אוויר, pacing – פסיעה קומפולסיבית לאורך גדר וכו…) או להציג התנהגות חסר, (הימנעות מהתנהגות) שהביטוי שלה הוא מיעוט בתגובתיות ולפעמים מתוארת בספרות תחת המונח חוסר אונים נרכש*.

מעבר להתנהגויות שהינו רוצים למנוע מחקרים מצביעים על הפגיעה שגורמים כאב/פחד/סטרס על ביצועים של סוסים מבחינת זיכרון, הפניית קשב, למידה, מוטיבציה ויכולות קוגניטיביות וביצועיות אחרות. חווית אלו יכולות גם לפגוע במערכת החיסונית ובאיכות ומהירות החלמה ממחלות.

מה שאנחנו לא מכירים אנחנו לא רואים.

זיהוי מוקדם יאפשר לנו לנסח פתרונות, להגיב באמפתיה ולמנוע חוויות והתנהגויות לא רצויות לפני שהן מופיעות או במקרים אחרים למנוע מההתנהגויות להישנות וכמובן לחסוך סבל מיותר מהסוסים ומאיתנו. נוכל לטפל בקושי עוד לפני שהכאב או ההתנייה ההתנהגותית הופכים לכרוניים.
ואולי מעבר למציאת פתרון לבעיה שלפנינו, כאשר נקדים לזהות ולהבין קושי אצל הסוסים שלנו נפתח אמפתיה ונעורר שינוי במעגלים האנושיים הסובבים אותנו – תלמידים, מטופלים או אנשים אחרים.

בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים שהתמקדו בזיהוי מוקדם וניסוח כלים לאפיין תווי פנים של סוסים בזמן של של כאב/סטרס/פחד. נמצא שתווי פנים אופייניים אלו מופעים במקרים רבים לפני שנבחין ונזהה צליעה, והתנהגויות אחרות המשוייכות באופן המסורתי לכאב.

הופיעו גם מחקרים שעניינם הוא זיהוי הנאה, העדפות ואפילו שמחה אצל סוסים. מחקרים אלו מנסים לענות על אותו עניין של הגדרת רווחה. רווחה כערך בפני עצמו וזכות של כל בעל חי וגם מתוך עניין בהרחבת הבטיחות שלנו ושלהם. סוס שנעים לו יהיה סוס יותר בטיחותי, סוס שפנוי ללמידה, שנוטה יותר לשיתוף פעולה והביצועים שלו גבוהים יותר מבחינה קוגניטיבית והתנהגותית.

״קטלוג״ של התנהגויות סוסיות

כדי לייצר כלים לזיהוי מוקדם של כאב / פחד/ סטרס נוסחו אתוגרמות* שונות.

*אתוגרמה: קטלוג שממפה ומתאר רפרטואר או דפוס חוזר של פעולות, התנהגויות המבוצעות על ידי בעל החיים הנלמד בסיטואציות מסוימות. אלו מחולקות לקטגוריות על פי הצורך שעליו הן עונות או הסיטואציות בהן הן מופיעות. האתוגרמה יכולה לכלול תיאור התנהגות, להתייחס להופעה חוזרת של ההתנהגות, או להצביע על הקשר בין הופעת מספר התנהגויות.
דוגמאות לכלים שונים:

Pain Face -מאפיני פנים של כאב

איור מתוך מחקר שהתבצע בדנמרק ושוודיה ב 2015 וממפה תווי פנים של כאב, האיור תורגם ברשות ובברכת החוקרת הראשית. (לחצ/י להגדלת התמונה בחלון נפרד)

תיאור תווי הפנים של כאב מפרט מנח אוזניים טיפוסי מאפיין את המבט והופעה של קמט או קיווץ שריר והגבהה של האזור מעל לעיין וכן מתאר מתח בשרירי הפנים ונראות של נחיריים ואף/שפתיים

Horse Grimace Scale (HGS) -דירוג כאב – עווית פנים בסוסים

 מחקר מ 2014. שהתבונן בסוסים אחרי סרוס בבית חולים וטרינרי כדי לייצר כלי לדרג כאב באמצעות הבעות פנים.
בתמונה סוסים A+B לפני ומייד אחרי הסירוס

נוסחה גם אתוגרמה להערכת כאב של מערכת שריר-שלד בסוסים בזמן רכיבה ובנוסף לתיאור תווי פנים האתוגרמה כוללת התנהגויות נוספות לביטוי כאב במצבים אלו, כמו פתיחת פה, חשיפה של שיניים, לשון שמופיעה בחוץ או בין השיניים, נשיאת ראש מתחת לקו אמצע (ורטיקלי), הרמה והורדה של הראש ועוד…

 אתוגרמה של התנהגויות שמבטאות אי נוחות בסוסים

כל התנהגות בפני עצמה המתוארת באתוגרמות השונות, לדוגמא: מרחק רחב בין האוזניים והטייתם בזוית אחורה, יכולה להופיע בהקשרים שונים ולאו דווקא כאינדיקציה ברורה לכאב או תענוג אבל כשנזהה מספר התנהגויות שמתוארות באתוגרמה, מופיעות יחד וחוזרות על עצמן זו כבר יכולה להיות אינדיקציה שתכוון אותנו בזיהוי.

כשאנחנו ניגשים להעריך את מצבו של הסוס שלפנינו עלינו לקחת בחשבון את השוני והביטוי האינדיבידואלי של כל בעל חיים. לכל אחד הדרך המיוחדת לו ותווי הפניים היחודיים לו. לכן מעבר להיכרות עם האתוגרמות השונות שמנסחות התנהגויות אופיניות במצבים כאלו ואחרים עלינו לבלות זמן וללמוד את הסוס שלפנינו.

עלינו ללמוד ולהכיר *סימני הרגעה שסוסים מציגים כשהם נתקלים באיום או גירוי מלחיץ. סמני הרגעה יופיעו בדרך כלל לפני הופעת התנהגויות של בריחה/קפיאה/לחימה (על ארבעת ה F עוד על סימני הרגעה בפוסט אחר)

וכאמור בכדי להעריך רווחה, עלינו ללמוד מה גורם לסוס שלפנינו הנאה, ואיך נראים הבעות הפנים של סוס שנהנה.

איור מתוך מחקר שנערך בצרפת ומתבונן בקשר בין מגע מנעים, תווי פנים ומדדים אחרים של הנאה כמו דופק, רמת אוקסיטוצין בדם והתנהגויות אחרות. בתיאור תווי הפנים של הסוסים שנמצא כי שחוו חוויה מנעימה מצויינים מבט רך ועיניים עצומות למחצה, שפה עליונה מוארכת עם תנועתיות / ללא תנועה, אוזניים הנמצאות בזווית אחורה ועוד.

בכדי להתבונן ולבדוק האם הסוס שלפניכם נהנה ממגע או בכלל מקירבה אפשר לנסות לצלם או לתצפת ולכתוב. את ההתבוננות אפשר להתחיל ממרחק, אולי מעבר לגדר, בהתאם לסוס ולסיטואציה. מאיזה מרחק הסוס יוצר קשר? האם הוא מתקרב? יוצר קשר עין ממושך? האם הוא נשאר בסמיכות/מתרחק? עוקב אחריכם כשאתם הולכים? האם יש ריחרוח/ נסיון למגע? האם מופיעה נשימה עמוקה או שטוחה? מה גובה ראש/צוואר? האם ניתן להבחין ברפיון/מתח באזור השפתיים/העיניים? כמה זמן זה נמשך?

אם אתם יוזמים מגע נסו מדי מספר רגעים לעצור ואולי טיפה להתרחק. התבוננו שוב בשפת גוף, באוריינטציה, (האם הסוס נשען לתוך היד/מתרחק?).
מגע יכול להיות מועדף במקומות שונים, למשל בעומק הרעמה, לצד הגבנון, בחזה, בבטן. גם מידת האינטנסיביות והאופן בו מועדף המגע הוא עניין אינדיבידואלי.
ההנחה שטפיחה אנרגטית חוזרת על צוואר הסוס מנעימה, היא בדרך כלל שגוייה, (אפשר ללמד סוס לקבל מגע כזה ואולי אפילו לקשר בינו ובין מחווה חיובית אבל בדרך כלל זה לא יהיה סוג המגע המועדף על סוסים).

חשוב לזכור שמגע לא תמיד נחווה באופן מנעים לסוסים, זה תלוי בהרבה פרמטרים, לפעמים זה עניין של זמן, עניין של נסיון, לפעמים זה עונתי (כשהפרווה נושרת או הגוף מעקצץ מגע יכול להתקבל יותר בשמחה) ואו אפילו רגע במהלך היום – וממש כמונו זה גם יכול להיות עניין אישיותי ולכן לא כל סוס שניגש אליו יציג הנאה ממגע.

מחקר מ 2017 בדק סטודנטים לווטרינריה בהתמחות של סוסים ומצא אי התאמה ביכולת הקריאה והזיהוי של התנהגויות, שפת גוף, תווי פנים, מידת העוררות והמצב המנטלי של הסוסים שהוצגו לפניהם, כך שהמיומנויות הללו הן מיומנויות שכולנו צריכים להמשיך לשכלל וללמוד – וטרינרים, בעלי סוסים וכל מי שהעיסוק המקצועי או התחביב שלו כרוך בפעילות לצד סוסים.

מכיוון שזו הבחירה שלנו לגדל, לטפל או להיעזר בסוסים כדי להעשיר את החיים שלנו זו גם האחריות שלנו ללמוד ולהרחיב את ארגז הכלים שלנו, כך שיכיל גישות עדכניות אפקטיביות ואתיות לאחזקה, אימון ועבודה עם סוסים.

אתם מוזמנים לקרוא עוד, בפוסטים נוספים, או להצטרף ללמוד במסגרת תוכנית לימודים ייחודית ללימודי התנהגות ותקשורת אמפתית מבוססת חיזוקים חיוביים עם סוסים. נשארו עוד מקומות בודדים במחזור החדש שיפתח בסוף אוקטובר