זה מהנה וחשוב לסוסים (וגם לנו) לחוות תנועה ומגוון של התנסויות חושיות באופן ישיר, בלתי אמצעי ובלתי משוטר, זו הדרך ללמוד על העולם ועל עצמנו ולנוע בנינוחות וביטחון.

בכולנו מוטבעת התשוקה לנוע ולחקור את הסביבה, זהו צורך פנימי המוטבע בכל היונקים באשר הם. אולי חלקנו שכחנו, כמבוגרים החיים בעולם בו אנחנו נמצאים ופועלים חלק נכבד מהיום בישיבה בכיסא מול מסכים קטנים וגדולים, אבל לפני שהחיים הפכו כל כך סטטיים, כולנו פעם נהנינו לצאת החוצה, לנוע, להרגיש את השמש החמימה או הרוח הקרירה, ללכת על חול מחוספס, לטפס על עץ או לקפץ בשלוליות, לחקור את העולם ולחוש את הטבע סביבנו.

כשתנועה לא מתבצעת בכדי להימנע מגירוי אוורסיבי* (לא מתבצעת תוך הכרח או בכדי להימנע ממשהו מפחיד או מכאיב) ולא מלווה בכאב וכשיש בה מידה של אוטונומיה ובחירה, אז היא נחווית באופן חיובי עבור סוסים ואנשים כאחד. היא עונה על צורך טבעי שמחוזק באופן פנימי, (מוטיבציה אוטונומית) כלומר תרגיש לנו טוב בלי קשר לאן היא תיקח אותנו או מה תהיה התוצאה שלה, פשוט לשם ההנאה הגלומה בה.

יש בתנועה את היכולת לעורר התרגשות ו/או רגיעה, לפרוק מתח, להעצים, להחלים, להיענות לסקרנות ולעורר  סיפוק.

יתרה מזו – תנועה מגוונת, חקירה, וחשיפה לגירויים, נחוצות לבריאות שלנו, בכדי לאסוף מידע ולקבל מושג על העולם סביבנו ולשכלל ולשכתב את האופן בו אנו נושאים את עצמנו ומתפקדים. לחזק ולהגמיש, להרחיב טווח תנועה, לשכלל שיווי משקל, להתמודד בהצלחה עם אתגרים (פיזיים ורגשיים) ולהעריך את יכולותינו.

* …״אם ניקח כל יונק במהלך החודשים הראשונים לחייו בהם המוח שלו מתפתח, למשל, גור חתולים ונישא אותו באופן תמידי על הידיים. ניתן לו לראות את העולם סביבו אבל לא ניתן לו לנוע באופן עצמאי, החתול יגדל להיות עיוור באופן פונקציונלי לכל חייו.

הוא יוכל להבחין באור, צל וצבע, אבל תיפגע יכולת הבחנה וזיהוי חפצים, אומדן העומק והמרחק שלו. היכולת שלנו לחקור, להתנסות, לנוע באופן חופשי, לחוות ולאסוף מידע סנסורי (תחושתי) מגוון ביחס לסביבה שלנו היא זו שחוברת יחד למידע הוויזואלי ומייצרת משמעות למה שאנחנו רואים, ולולא האינטגרציה המידע התחושתי הזה היה נותר כתמי צבע אור וצל״… (מתוך הספר: The body has a mind of its own)

אנחנו (אנשים, סוסים, חתולים ושאר היונקים) חושבים ומפעילים את גופנו תוך שימוש באוסף של מפות גופניות פנימיות הנמצאות במוח שמאפשרות לנו לנוע ולפעול בעולם הסובב אותנו. בניגוד למפות שאנו מכירים מ- google maps או מספר-הטלפונים (למבוגרים שבינינו), המפות הפנימיות שלנו הן דינמיות (פלסטיות) ומשתנות כמעט בכל רגע נתון, הן גדלות ומתכווצות בקשר ישיר למידה ולאופן ההפעלה שלהן. יש זמן קריטי בו הן מתעצבות, אבל לאורך כל החיים שלנו אנחנו יכולים לשנות אותן. הן שונות מפרט לפרט בהתאם להתנסויות ולחוויות (למשל: במפות הגופניות הפנימיות של פסנתרן אצבעות כף היד יהיו מוגדלות ומפורטות הרבה יותר מאלו של אדם שמעולם לא ניגן).
המיפוי המוטורי והסנסורי שונים באופן מהותי בין מינים שונים (אנשים, סוסים, כלבים חולדות וכו׳…) באופן המשקף את הרגישויות והיכולות התחושתיות האופייניות לכל מין, היכולות הפיזיות, תבניות התנועה, והצרכים השונים (למשל במיפוי הגוף הפנימי של כלב או סוס הייצוג של האף גדול בהרבה באופן יחסי בהשוואה לזה שיופיע במפה פנימית של אדם).

מפות הגוף הפנימיות בחיות (ואנשים) מתפתחות ומשתנות באמצעות תנועה ואינטראקציה עם הסביבה ותוך שיכלול מתמיד והיזון חוזר עם מנגנוני החישה השונים שלנו. בכדי לבצע תנועה אפקטיבית נדרשת מפה גופנית (מוטורית וסנסורית) מפורטת ומדויקת. מיעוט בתנועתיות יוביל לאבדן הדיוק, והשליטה בביצוע, בשל היווצרות מפה פנימית עם מידע מצומצם. במחקרים חדשים נמצא גם שחוסר דיוק במיפוי יכול לגרום לכאב (ואחראי על מקרים מסוימים של כאבים כרונים) שמקורו אינו במגבלה פיזית של שריר או רקמת חיבור, אלה בחוסר התאמה במיפוי.

דרך אחרת לאבד מאיכותו של המיפוי הפנימי היא דרך פציעה ו/או כאב. כאב משבש את היכולת של המוח לעבד מידע סנסורי מכיוון שיש תעדוף לעיבוד המידע של הכאב. כאב גם גורם לנו לצמצם את התנועתיות, דבר שמוסיף על מיעוט המידע החושי, מייצר ירידה בקואורדינציה ואיכות התנועה וחוזר חלילה.

לעומת זאת לא כל תנועתיות תשפיע באופן שווה על העשרת המידע ואיכות המיפוי הפנימי. תנועתיות שהיא תוצאה של סקרנות, חקירה, תנועה שאנחנו יוזמים בעצמנו ושמתבצעת בתשומת לב, תנועה עשירה בחיוויים סנסורים ושלא מייצרת כאב תוכל לאסוף מידע משמעותי יותר להעשרת המיפוי.

ואיך זה מתחבר לסוסים?

רק תחשבו על סוסים שעומדים שעות רבות באורוות  (גם אם האורוות נקיות למשעיי ומרופדות בנסורת רעננה), מובלים ונקשרים, צועדים במעגלים אין סופיים בקרוסלות חשמליות או בעודם קשורים אל חבל לונג׳, סוסים שהתנועה שלהם נשלטת ללא הרף ומתבצעת בחזרתיות במרחב מגודר קטן. סוסים שנעים במקצב המהיר מהליכה רק כשלראשם ראשייה ואוכף, שמרבית החוויה התנועתית שלהם היא פסיבית ומכוונת. סוסים הנעים במרחב חד גוני (למשל רק במגרש חול, או רק במישור מיושר, במרחב נקי ללא מכשולים או אבנים). סוסים שלא חווים אלו-גרומינג (allogrooming) הדדי בכדי ללמוד ולחוות קירבה, גבולות ורגיעה.

סוסים החיים בתנאים אלו חווים סטרס קבוע (מתח כרוני) כתוצאה ממחסור בצרכים בסיסיים לתנועתיות והצגת התנהגות סוסית אחרת.

חסרים אלו יגרמו במקרים מסוימים להתנהגויות יתר קומפולסיביות (סטראוטיפיות) כמנגנוני התמודדות, התנהגויות כמו waving – התפללות, cribing – בליעת אוויר, pacing – פסיעה קומפולסיבית מצד לצד וכו…

או לחלופין יגרמו להתנהגות חסר או אפאתיות, זו תבוא לידי ביטוי במיעוט גורף בתנועה ותגובתיות (סוסי  ביה״ס האדישים הקלאסיים, או אלו שיעמדו כל היום בפינה בגדרה גם כשכבר יש להם הזדמנות לנוע). תגובתיות שמתוארת בספרות תחת המונח חוסר אונים נרכש*.

ולכל הפחות – מחסור בתנועתיות ומגוון של התנסויות חושיות באופן בלתי משוטר יגרום להיווצרותן של מפות גופניות פנימיות חסרות, יפגע במיומנויות של הסוסים לתכנון תנועה ומציאת שיווי משקל.
באופן אירוני אלו הן מיומנויות שלכאורה מאוד מעניינות אותנו כיוון שרוב האנשים מייעדים את הסוסים שלהם לרכיבה בה הם נדרשים לנוע באפקטיביות תוך כדי שהם נושאים אדם על גבם.

*חוסר אונים נרכש –  (באנשים ובעלי חיים כאחד) – נוצר בעקבות חוויות מרובות של היעדר שליטה, בהן אין לפרט יכולת  לשנות מצב בלתי נעים.  תחושת חוסר האונים נוצרת לאור התפיסה שלא קיימת תלות בין התגובות של הפרט לבין התוצאות שלהן
…הוא מאופיין בקבלה פסיבית של המצב ללא ניסיון לשינוי  (מתוך  wiki)

בתרבות בה חייהם של סוסים מתנהלים באופן משוטר או בחללים קטנים וסטריליים, ללא חשיפה למגוון של גירויים תחושתיים רגשיים ותנועתיים נמצא סוסים נוקשים, כואבים, ספוקיים או אדישים וכהי- תגובה לגירויים שלוקים בחורים שחורים תחושתיים, תנועתיים, תפיסתיים ורגשיים.

אבל לפני שנפתח את האורוות ונשחרר את הסוסים חזרה אל הטבע, יש עוד כמה דברים שאפשר לעשות בכדי להחזיר לסוסים את המוטיבציה הפנימית וההנאה לחיות כאן לצידנו, לחקור ולנוע בסביבה עשירה בגירויים.
הרחבת השטח והזמן בהם הסוסים נעים בחופשיות, העשרת המרחב כך שיאפשר ויעורר עניין ותנועה, (החל מחיפוי ואופי קרקע משתנה, מקומות לטפס או לרדת, מכשולים בדמות קורות, עצים, סלעים – תוואי שטח שיעודד הרמה של רגליים ויאפשר מגוון של תחושות, אתגר קוגניטיבי ותכנון תנועה. עצים או עמודים לגירוד, אזורים להתגלגל וכו…)  מזון 24/7, וחברה למשחק.
במקביל – במפגש איתנו אפשר להציע ולתרגל אופני תנועה מגוונים, לעורר ענין, חקירה והתנסות ולאפשר בחירה ותנועה בלתי משוטרת.
לחקור את העולם יחד בגדרה, במגרש ובחוץ. לתרגל משחקי recall ממרחקים שונים, במקצבים שונים בהובלה או לצד אופניים, לדלג מעל ענפים או קורות קרקע, על גבי חול אספלט עשב או שלוליות מים, להחליף כיוונים ומקצבים, לטפס על מזרונים או נדנדות תוך חקירת יציבה, שיווי משקל ותבניות תנועה, טיפוס על משטחים מוגבהים עם מספר רגליים משתנה בהליכה קדימה או אחורה להרחבת מודעות גוף. ולהתנסות בהחלפת תפקידים בכדי לאפשר לסוסים ליזום, להחליט ולקבוע את הכיווניות, המהירות ואופי התנועה. לתת לסוסים לחוות תחושת שליטה ומסוגלות שתחליף את חוסר האונים הנרכש ותפנה מקום להתעוררות, מוטיבציה ושעות של תנועה והנאה משותפת בכל אופן שנוכל להעלות בדמיון.

בחוויה שלי אלו המקומות בהם סוסים ואנשים יכולים באמת להיפגש בגובה העיניים. במקום הזה יש לנו מה לתת להם חזרה, עושר של חוויות ועניין, שהיא גם דרך להשפיע על האופן בו הם לומדים, נעים ומתנהגים, האופן בו הם תופסים אותנו ואת עצמם וכך לשנות באופן מהותי את החוויה המשותפת ואיכות התקשורת המשותפת.

נוכל ללמוד עוד ולגלות מהם את היכולות וההעדפות של כל אחד מהם, להחליף את כובע הבעלים, המדריך או המאמן יודע הכול בכובע של שותף לתהליך חקירה, תנועה ולמידה מהנה ומשותפת ולמצוא שותפים פרוותיים שיקראו לנו בצהלה לנוע יחד.

אני מזמינה אתכם ללמוד עוד על תנועה וסוסים מזווית קצת אחרת. ללמוד להיעזר במשחק, מוטיבציה ותנועה. להיעזר ב – Clicker Training ואופנים נוספים בתקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים. ללמוד עוד על רגשות, אתולוגיה והתנהגות. ללמוד לצד מאמנים ומנחים מעולמות תוכן שונים מהשורה הראשונה מהארץ והעולם. להתבונן מחדש בסוסים ולמצוא שפה משותפת.

המחזור הבא של תכנית הלימודים יחל במרץ 2018 ויש מספר מקומות בודדים.

האפשרויות להניע, לתרגל וליהנות לנוע יחד, בלי לחץ או כוחנות, רבות ומגוונות