מפת הדרכים לשינוי התנהגות ואיך להיעזר בה

עכשיו בקצהו של החופש הגדול ופיתחה של שנת הלימודים 2020 רוצה להצביע על הקשר בין חופש, התנהגות ולמידה, ואיך אלו קשורים למפת הדרכים לשינוי התנהגות שניסחה דר׳ סוזן פרידמן ככלי למאמנים ויועצים התנהגותיים.

בעבר היה נהוג לחשוב שלבעלי חיים בכלל ולסוסים בפרט יש מנגנון למידה שונה מזה של בני אדם, שהם פועלים מתוך ׳אינסטינקטים׳, בתגובתיות אוטומטית ללא בחירה. הגישה הזו הובילה לשימוש בפרקטיקות כוחניות, משם למשל מגיע הביטוי ׳לשבור את הסוס׳, אפילו המונח אילוף עצמו מקורו בעניין שלנו לקבל בעלי חיים צייתנים שסרים לפקודה ולרצונות שלנו.

הרציונל שיש לשלוט בהתנהגות של סוסים (ובעלי חיים אחרים), יצר את הסיבתיות וגם את ההצדקה לשימוש בכוחנות – כדי לאכוף את השליטה והציות לצרכים שלנו – וכך הגענו למצב שבו מרבית התקשורת שמשתמשים בה עד היום מבוססת בראש ובראשונה על חיזוקים שליליים* וענישה. 

מתוך נקודת מבט זו קשה לדמיין שרוב ההתנהגויות שנרצה שהסוסים יציגו (והכוונה לאלה שאינן כרוכות בכאב או פוגעות בצרכים שלהם) יכולות להתבצע גם מתוך בחירה שלהם, רצון והתלהבות.

היום, כשאנחנו מבינים שסוסים מתנהגים ולומדים על סמך התנסות, בדיוק כמונו, פועלים בתוך קונטקסט ומונעים מהתוצאות של הפעולות שלהם, בדיוק כמונו, ושיש להם עולם עשיר של חוויות רגשיות (בדומה להנאה, סקרנות, פחד או תסכול שאנחנו חווים) נוכל להחליף את הכפייה והלחץ בחיזוקים חיוביים. כך נגלה עבורם ועבורנו גישה לפעול בשיתוף פעולה, שמשחררת אותנו ואותם לפעול באופן וולנטרי מתוך סקרנות ועניין משותף ומייתרת את הצורך בשליטה.

אחרי שמבלים זמן לצד סוסים שאומנו עם חיזוקים חיוביים נגלה שבשונה מסוסים שמשתמשים בהתנהגות שלהם כל היום כדי להישמע ל׳עזרים׳ שבהגדרה מייצרים עבורם לחץֿ, חוויה שיש להפסיק או להימנע ממנה באמצעות ההתנהגות (בדומה לכל סוס שנע קדימה כדי להפסיק לחץ של רגל, יד, שוט, דורבן, חבל, אנרגיה או זכרון של החוויה של הפעלת עזרים אלו…), סוסים שלא פועלים מתוך הימנעות מרגישים יותר בטוחים בעצמם ובסביבתם ובטיחותיים יותר לשהות במחיצתם.

למרות שאימון מבוסס חיזוקים חיוביים לא מבוסס על שליטה וציות זה לא אומר שאין לו חוקיות או גבולות והסוסים ׳מאבדים כל רסן׳ (למרות שמה׳רסן׳ וכלים אחרים באמת אפשר להיפרד). אימון מבוסס חיזוקים חיוביים מכיל חוקיות ברורה שגם אנשים וגם סוסים פועלים בתוכם. הגבולות והכללים חיוניים כדי לאפשר לכולם לנבא ולדעת איך לפעול בביטחון ובטיחות ולחוות רגעים ארוכים של עניין והנאה משותפת לסוסים ואנשים.

אנחנו לא ממציאים עוד שיטה או ׳אופנה חדשה׳. אנחנו נעזרים בהגדרה המדעית של למידה, מנגנון מובנה בכל יצור חי שמטרתו לספק לנו אפשרות להשתנות ולהתאים את ההתנהגות שלנו לסביבה כתוצאה מהתנסות. סוסים לא שונים מאיתנו מהבחינה הזו (ואו בעלי חיים רבים אחרים). ההבחנה היחידה היא שאנחנו, האנשים, הרחבנו את אפשרויות הלמידה שלנו מעבר להתנסות או צפיה בהתנסות של אחרים ואנחנו לומדים גם בצורה יותר מופשטת באמצעות השפה המדוברת.

התוצאות הנוספות של סוסים שלומדים בגישה מבוססת חיזוקים חיוביים הן סוסים שמפגינים רצון והתלהבות לשתף פעולה, לחזור ולהשתמש בהתנהגות שלהם. סוסים שיציגו מיומנות אפקטיביות לפתרון בעיות (שהרגל נתקעת ב…) שיציגו התנהגות של חקירה, יבטאו סקרנותם כשהם נתקלים בסיטואציה לא מוכרת (כשהכנסנו חבית חדשה למגרש) בשונה מראקטיביות, בהלה או אפתיות.
סוס שצבר היסטוריה עשירה של השפעה ותוצאה חיובית לפעולות שלו יתאושש במהירות גם כשמשהו בסוף יבהיל אותו, יש לו מגוון אפשרויות לתגובה שיאפשרו לו ולנו שעות של הנאה משותפת, בטחון ופתח לחוות קושי כאתגר מתגמל.

האם לא נפגוש בעולם למידה שאינה מבוססת על חוויה נעימה?

החיים מזמנים לנו ולסוסים חוויות שונות, אין אפשרות לחיות חיים עשירים בהתנסות ועניין בלי להיתקל בחוויה מענישה או כזו שנרצה להימנע ממנה, חוויה שתטביע חותם ותעצב את ההתנהגות שלנו (אחרת איך נדע למשל לא ללטף דבורים?). 

גם בחיים שלנו וגם בחיים של הסוסים שלנו יש חווית מגוונות ולמידה שתתרחש מתוך הימנעות, בריחה או ענישה. זו דרך טבעית וגם היא מבוססת ומתועדת כדרך אפקטיבית מבחינה מדעית (אחרת לא היינו משתמשים בה שנים כל כך ארוכות).

אז למה לא להשתמש בה כמניע עיקרי לאימון? 
חסרונות בשימוש בכלים של למידה המנעותית הם למשל הכללה של הימנעות מעבר להתנהגות שאנחנו ביקשנו ללמד:
למשל במקום לנוע בטרוט קדימה כדי להימנע מהשוט הסוס פורץ בדהרה פרועה
במקום לעמוד במקום כדי להפסיק לחץ של הראשיה הסוס מתרחק ואו לומד להימנע מהראשייה – כך נלמדת ההתנהגות שמתוארת כ- head shy

חיסרון אחר – הצגת התנהגויות אגרסיביות בתגובה לעזרים – בתגובה להפעלת השוט או דורבן הסוס יציג בעיטה, נסיון לנשיכה 

וחסרון נוסף – הכללה גורפת של הצגת התנהגות – אפתיות וחוסר אונים נרכש, מיעוט בהתנהגות באופן גורף. אלו הסוסים שיראו ממושמעים אבל גם לא יציגו שום עניין ואו סקרנות נורמטיבית בחיים. 

והנה עוד סיבה לחשוב פעמיים לפני שנבחר להיעזר בלמידה הימנעותית – בהגדרה, הרווחה של בעלי חיים מבוססת על מיעוט בהצגה של התנהגויות של הימנעות או בריחה, אז אפילו אם יש לנו כלים לשינוי התנהגותי המבוססים על הפעלה של הימנעות האם לא עדיף שנבחר להשתמש בכלים שמבוססים על משיכה ויצירת תוצאה נעימה עבור הסוס אם נוכל להגיע לאותה תוצאה התנהגותית ובנוסף לבסס חיים של רווחה?

אני מאמינה שאף אחד מאנשי הסוסים שאני מכירה לא הגיע לעולם הזה מתוך רצון לייצר לסוסים חוויות של הימנעות ובריחה, אלו פשוט הכלים שהיו זמינים לנו, הם אפקטיבים מבחינת תוצאות והם התפיסה המקובלת. זה תהליך או התנהגות שמחזקת אנשים (מייצרת עבורנו את התוצאות הרצויות לנו – סוס שמציית לעזרים או לפקודה ולכן אנחנו ניטה לחזור על ההתנהגות שלנו).

כיוון שהעולם התקדם בעניין הזה וכדי לייצר סטנדרט אתי וכללים מקובלים למאמנים, יועצים התנהגותיים וטרינרים ומטפלים אחרים שאחראים לחייהם של בעלי חיים שונים נקבעו עקרונות וסטנדרטים המגדירים גישה הומנית לאימון והתערבות התנהגותית
עיקרון לימה LIMA least intrusive, minimally aversive שהתקבל על ידי אירגוני מאמנים ויועצים התנהגותיים בעולם כולו וקובע שיש להיעזר בשימוש בגישה האפקטיבית שהיא הכי פחות חודרנית ובמינימום אוורסיביות. 

בכדי להסביר מה הכוונה אנסה לתת דוגמא מתוך עולם תוכן רלוונטי לתקופה זו – הציפיות שלנו מהתנהגות של כוחות הביטחון שעמלים להגן עלינו ולשמור על הסדר.

למשל כששוטר מגיע לצומת בה קרתה תאונה והוא מבקש לעצור את התנועה, ונניח שהוא יוציא רובה וירה בגלגלי המכונית שלנו כדי שנעצור, זה בהחלט יהיה מהלך אפקטיבי שיעצור את המכונית שלנו אבל זו בחירה חודרנית (פוגעת באוטונומיה שלנו) ואוורסיבית (נחווית באופן לא נעים).
זה ישמע לנו בוודאי הרבה יותר הגיוני שהוא יגש אלינו להסביר שיש תאונה ולבקש שנעצור.
אולי אפילו יהיה נחמד שהוא יחייך, יסמן לנו עם היד, אולי אפילו יגניב לנו הצדעה בתודה ואז בכלל נחזור הביתה עם חיוך.

זו הכוונה בבחירה בהתערבות או גישה לאימון והתערבות התנהגותית, כזו שמשפיעה על התנהגות של אחר, בצורה הכי פחות חודרניות ובמינימום אוורסיביות.

מצד שני אם אותו שוטר נמצא בסיטואציה אחרת לגמרי, למשל שוד אלים, והמכונית של השודדים נוסעת במהירות אל תוך אזור מאוייש אולי זו תהיה סיטואציה הגיונית לבחור בהתערבות שכוללת ירייה אל הגלגלים.

בכדי לתת למאמנים כלים מעשיים לפרש את העיקרון הזה ולבחור באופן מושכל בין הכלים השונים להשפעה על התנהגות של בעלי החיים שנמצאים באחריותנו דר׳ סוזן פרידמן, Susan G. Friedman, Ph.D (אחת הדמויות המובילות בעשור האחרון בתחום ניתוח ושינוי התנהגות מעשי לרווחת בעלי חיים),  ניסחה את מפת הדרכים לשינוי התנהגות הומני. המפה כוללת את כל האסטרטגיות השונות לשינוי התנהגות ומדרגת אותם לפי מידת החודרניות והאורסיביות שלהם לבעל החיים. החל משינוי בתנאים הפיזיים, (למשל: לפני כל התערבות התנהגותית, לטפל בכאב אולקוס בכדי להפסיק נשכנות בזמן הברשה), וכלה בענישה חיובית – שהיא גירוי אוורסיבי שמופיע מייד אחרי ובהקשר של התנהגות שנרצה שתפחת, (למשל: עם נכה עם היד על האף של סוס כתגובה על נשיכה), ענישה חיובית מדורגת במקום הכי חודרני ואוורסיבי.

המפה תורגמה ל 14 ויותר שפות, הוצגה בכנסים שונים ונלמדת כחלק מתוכנית הלימודים של מסגרות הכשרה שונות בעולם ואני שמחה להציג את התרגום לעברית אותו יצרתי כחלק מתכנית הלימודים ובברכתה של סוזן פרידמן.
את המפה המתורגמת לעברית אפשר להוריד באתר של דר׳ פרידמן.

ההחלטה על הטכניקה המתאימה בכדי להשפיע על ההתנהגות צריכה להילקח בהתאם לסיטואציה, תנאי הסביבה, בעל החיים עם היסטוריית הלמידה והייחודיות שלו.

המפה משורטטת כדימוי של כביש עם יציאות ממוספרות (המייצגות את הבחירה שלנו בדרכי פעולה). ככל שעולים בכביש ובמידת החודרניות של הטכניקות יש מספר במפרים על הכביש ומופיעים סימני אזהרה שאמורים להאט אותנו ולסמן שזו צומת שיש לשקול היטב לפני הפניה לדרך זו. סימני האזהרה אמורים להזכיר לנו לוודא ולבדוק שבאמת אין דרך אחרת ללמד את ההתנהגות המבוקשת ובמידה ויש אפשרות אחרת אבל אין לנו היום את המיומנויות הנדרשות ממולץ לפנות ולהיעזר בבעלי מקצוע עם כלים נוספים.

כדי להבין יותר איך סוסים לומדים וחווים את העולם, לאסוף כלים וטכניקות לאימון וניתוח התנהגות באופן אפקטיבי, אתי ומהנה לכולם, אתם מוזמנים להצטרף לתכנית לימודים יחודית, ללמוד מתי ואיך להיעזר בחיזוקים חיוביים, ולהנות מההזדמנות המדהימה לשמוע ולשוחח במסגרת הלימודים עם דר׳ סוזן פרידמן ודמויות מובילות אחרות בעולם אימון, למידה והתנהגות. אתם מוזמנים להצטרף למחזור החדש של תוכנית הלימודים Horsefriendship על התנהגות ותקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים עם סוסים.

במהלך התכנית נסקור תכנים עדכניים ומרתקים מעולמות תוכן של אתיקה, אתולוגיה, מדעי המוח וההתנהגות. נלמד על תפיסה וחוויות רגשיות של סוסים (וגם שלנו), נפתח מיומנויות להתבוננות בהתנהגות באופן משוחרר מתבניות מגבילות ונתרגל באופן מעמיק אימון עם קליקר ואופנים נוספים בתקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים. נלמד לבנות תהליכי למידה מתגמלים, לשחרר את המושכות והלחץ ולמצוא פרטנרים סוסיים שיבחרו כל בוקר לדהור בציפייה כדי לגלות יחד איתנו את היתרונות של תקשורת מקרבת, מרגשת ומעצימה.

ואסיים בעוד הגיג מקסים שאספתי באחת ההרצאות של דר׳ פרידמן ואני מביאה אותו פה בתרגום חופשי…

החופש שלנו מחובר למגוון או לעושר של רפרטואר של האפשרויות שלנו לפעול, להשפיע על הסביבה שלנו, לחוות קושי כהזדמנות ורגעים רבים של הצלחה.
אז תנו לעצמכם ולסוסים את המתנה הזו וצאו להרחיב את החופש שלכם ושלהם להרחיב את הדרך להשפיע על הסביבה.

*חיזוקים שליליים – תהליך לימדה תוצאתי שמחזק (משמר או מעצים) התנהגות של בריחה והימנעות. בעל החיים משתמש בהתנהגות שלו לברוח ממשהו בסביבה או משתמש בהתנהגות שלו לדחות או למנוע הופעת של הגירוי הלא רצוי. מוכר גם תחת השם ׳לחץ ושחרור׳ .

עוד על מפת הדרכים, בהרחבה במאמר שדר פרידמן כתבה
Why Animals Need Trainers Who Adhere to the Least Intrusive Principle: Improving Animal Welfare and Honing Trainers’ Skills

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s