סוסים לא טועים | Errorless learning הגישה והעקרונות שמנחים אותי

זה מרגש ומשמח אותי לראות איך אימון קליקר ותקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים עם סוסים מרחיבים את מקומם בסצינה העולמית וגם בארץ. זו תנועה שבבסיסה האהבה של כולנו לסוסים והרצון שלנו לאפשר חוויה הדדית של הנאה במהלך האינטראקציה המשותפת.

כבכל גישה גם ה״גישה החיובית״ (תקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים עם סוסים) מאגדת תחתה פרקטיקות שונות להתנהלות, אימון וגידול סוסים. הדרכים משתנות בתלות בסוס, במקרה הספציפי, בתנאים הסביבתיים כמו גם במיומנות, בניסיון ובהעדפות של המאמן.  וכמו שנהוג להגיד בעולם הסוסים, כמספר המאמנים, (או אנשי הסוסים) כך מספר הדרכים, או לפחות הדעות, איך לאמן כל התנהגות, וזה נכון גם כשמדובר באימון מבוסס חיזוקים חיוביים.

בפוסט הזה אני רוצה להרחיב ולספר על הגישה והעקרונות שמנחים אותי ובין השאר להסביר בהרחבה על ׳למידה ממוקסמת הצלחה׳ או בכינויה בלעז  Errorless learning שהיא חלק חשוב בגישה שלי.

זו הדרך שלי להרחיק מעבר לאינטראקציה של ׳עסקת חליפין׳ (יש לי משהו שאתה רוצה, כאשר תעשה מה שאני רוצה תקבל את מה שאתה רוצה), ולמצוא מפגש מעצים, חברי ומאפשר לאנשים ולסוסים. ולמרות שהדגש בגישה שלי הוא על הדרך עצמה, הלמידה, ולא התוצאות, הדרך הזו מובילה ללא פחות תוצרים ותוצאות של התנהגויות מהממות ושיתוף פעולה עוצר נשימה.

שימוש בחיזוקים חיוביים נותן לנו המון כוח כמאמנים. זה לפעמים מפתיע כי זו גישה שלא מבוססת על כוחנות ו*למידה הימנעותית (*נקראת גם ״לחץ ושחרור״ או חיזוקים שליליים- תהליך לימדה תוצאתי שמחזק התנהגות של בריחה והימנעות. בעל החיים משתמש בהתנהגות שלו לדחות או למנוע הופעתו של גירוי לא רצוי. עצם ההפעלה של גירוי בלתי נעים כדי לגרום לסוס להתנהג מייצר כפיה, ומצמצם בחירה). אבל גם בשימוש ב**חיזוקים חיוביים אנחנו עלולים לייצר לחץ וכפיה, בין אם זו הכוונה שלנו או לא (**חיזוקים חיוביים – תהליך למידה תוצאתי שנקרא גם ״למידה אפטטיבית״ ובמהלכו ביצוע התנהגות מבוקשת מקנה ללומד משהו נעים/טעים). לכן לא בכל סיטואציה שמעורב בה קליקר/אוכל או מגע כפידבק להתנהגות, הסוס חווה חוויה נעימה, מתקיים שם ״דו שיח״ או מתאפשרת ״בחירה אמיתית״. למשל: אם הסוס מתוסכל בגלל שלא ברור לו מהי החוקיות של הסיטואציה או מה מתבקש ממנו לעשות זו חוויה אברסיבית ולא נעימה, אם הוא רעב ואין לו נגישות חופשית לאוכל במהלך היום והאימון זו לא נשמעת לי חוויה נעימה, שלא לדבר על זה שאין כאן ***״בחירה אמיתית״ (***ראה מאמר שמתייחס למונח “genuine choice”). 

בפוסט הזה אני לא נכנסת להגדרה ולכלים, איך נוכל באמת לדעת איזו חוויה רגשית חווה הסוס (מוזמנים לקרוא על הנושא בהרחבה בפוסט הזה) אבל אני רוצה להתייחס לדרכים ולכלים לאפשר חוויה חיובית.

אחד העקרונות שמנחים אותי כדי לאפשר חוויה נעימה זה: ׳לתת לסוסים להשפיע׳, לאפשר להם במידת האפשר להיות שותפים פעילים ומשפיעים בתהליכי הלמידה ובפעילות המשותפת. זה אומר שתחילה נלמדת חוקיות שמאפשרת לסוס לנבא ולהבין איך להפעיל אותי או לפעול בסביבה באופן שמניב לו תוצאות חיוביות ושבתוך החוקיות הזו יהיו לסוס מספר אפשרויות בחירה.
כבר הוכח מדעית באין ספור מחקרים על בעלי חיים שונים וגם בני אדם שהאפשרות להשפיע, להפעיל בחירה ועל ידי כך לשלוט בתנאים או בתוצאות של הפעולות שלנו, נחווית באופן חיובי, כלומר באופן מחזק, בעל ערך עבורנו. 
אני לא זקוקה לאביזרים כמו ראשייה, חבל או שוט כדי להפעיל לחץ וכפיה לאכיפת הרצונות שלי, אבל חשוב לא פחות: אני מאפשרת לסוס לפעול בדרכים שונות בתוך הסיטואציה כדי לייצר לעצמו תוצאה נעימה.

עקרון אחר שמוביל אותי במהלך תהליך האימון עצמו זה ׳לפגוש את הסוס שנמצא מולי׳ (ולא את זה שהיה בתכנון או בציפיות שלי), כלומר להתבונן בתשומת לב ולהתאים את תהליך הלמידה שאני מנחה להתנהגות שמציג הסוס כרגע (מוזמנים לקרוא על הנושא בהרחבה בפוסט הזה). 

ועקרון נוסף: לתמוך ב׳למידה ממוקסמת הצלחה׳.Errorless learning 

Errorless learning הוא מונח שנטבע בשנות ה 50 של המאה הקודמת על ידי חוקר התנהגותי בשם Charles Ferster בהגדרה לתהליך למידה אפקטיבי ששם דגש על תשומת לב, תכנון התנאים וסביבת הלמידה באופן שממקסם הצלחה וממעט טעויות. חוקר ו׳ביהביוריסט׳ משפיע נוסף B.F. Skinner טען בהקשר זה שטעויות לא נחוצות לתהליך למידה. לפי סקינר, העכברוש שהיה בעל החיים שכיכב ברבים ממחקריו (או במקרה שלנו – הסוס) לעולם לא ״טועה״. עד היום הגישה שנקראת Errorless learning מבוססת על התובנה שלא חייבים לטעות כדי ללמוד ושאנחנו, כמאמנים, אחראיים על תהליך הלמידה ועל תוצאותיו.

זה מאוד שונה מתפיסות כאלו ואחרות שהיו נהוגות בעבר בנושא חינוך ולמידה כמו התפיסה המסתכמת בביטוי: ׳חוסך שבטו שונא בנו׳ (תפיסה שתמכה בשימוש בהלקאה וענישה לשם חינוך), או גישה שגרסה שכדי לפתח חוסן* צריך להיפגש שוב ושוב עם קושי או כישלון. (חוסן – היכולת להתאושש במהירות יחסית מול חוויה של קושי). אבל כאמור הממצאים המחקריים מעידים אחרת. נוכל להתמודד בהצלחה גדולה יותר עם אתגר או קושי כשנחווה מסוגלות. מסוגלות נבנת באמצעות התנסויות רבות וחוזרות של התמודדות מותאמת שמייצרת הצלחה ותוצאות חיוביות.

וכשמדובר בסוסים שלומדים מתוך הצלחה ודרך חוויות חיוביות מרובות אלו יהיו הסוסים שיפגינו נלהבות לשתף פעולה, לחזור ולהשתמש בהתנהגות שלהם. אלו סוסים שיציגו מיומנות יותר אפקטיביות לפתרון בעיות (למשל כשהרגל נתקעת ב…) שיציגו יותר התנהגויות של חקירה וסקרנות בסיטואציות לא מוכרות (שהכנסנו חבית או אביזר חדש אחר למגרש) בשונה מראקטיביות, בהלה או לחלופין חוסר עניין ואפתיות.

סוס שצבר היסטוריה עשירה של השפעה ותוצאות חיוביות לפעולות שלו יתאושש במהירות יחסית גם כשמשהו בסוף יבהיל אותו.

זה לא אומר שענישה או למידה מבוססת ׳חיזוקים שליליים׳ או ׳חיזוקים חיוביים׳ שבמהלכם הלומד חוזר וטועה עד שהוא ״מגלה״ את התשובה הנכונה אינם מסתיימים בלמידה, במהלך החיים שלנו יצא לנו ללמוד גם מתוך טעות, חוויה מענישה או חוויה אברסיבית כזו או אחרת.
החיים מזמנים לנו ולסוסים חוויות שונות ואין אפשרות לחיות חיים עשירים בהתנסות בלי להיתקל בחוויה מענישה או חוויה שנרצה להימנע ממנה. גם חוויות אלו יעצבו את ההתנהגות שלנו, וחשוב לציין שהן דרכים אפקטיביות ללמידה, אבל ההבדל הוא שהחוויה בלתי נעימה. חוויה אברסיבית יכולה להעניש את הניסיון (כלומר להפחית את המוטיבציה שלנו או של הסוסים לחזור ולהציע התנהגות). חוויה אברסיבית עלולה לעורר התנגדות שיכולה להפוך להתנהגות אגרסיבית או התנהגות בלתי רצויה אחרת ויכולה לייצר הכללה של פחד. למשל הסוסים שפוחדים ממזרק או שוט בין אם הם מכוונים אליהם או לא, הסוסים שמתרחקים למראה של ראשייה או בועטים במהלך פרזול…

התנהגות תמיד קשורה ותלויה בתנאים ובהתנסות, ולכן לפי ראות עיני, זו האחריות שלנו לתכנן סביבה ותהליכי למידה מתגמלים (מבוססי חיזוקים חיוביים). בגישה שלי יש יותר דגש על חווית הלמידה בהשוואה לתוצאה (ההתנהגות שנרצה לאמן) שנשארת בדרך כלל כמסגרת מאוד כללית, הזדמנות להפעיל סקרנות, יצירתיות ולאפשר הכרות יותר מעמיקה והרחבה של הלמידה. 

המיומנויות והכלים שלנו הם התבוננות, סידור סביבתי תומך למידה (make the right thing easy), שימוש בהאכלה אסטרטגית או כל חיזוק חיובי אחר שיתמוך במיקום הסוס והאפשרות לחזור על ההתנהגות המבוקשת, והרחבת הדרכים שמאפשרות לנו לחזק (לתגמל) באופן נעים מעבר לאוכל או מגע נעים (נושא שאעמיק בו בהזדמנות אחרת).

אם בתוך הלמידה קצב החיזוקים יורד, אם הסוס לא מציג את ההתנהגות אליה התכוונו, (לכאורה ׳טועה׳) יותר מפעם או פעמים ברציפות זה צריך להיות האות בשבילנו לשנות: לעצור את האימון ולשנות משהו בתכנון, אולי להוריד קריטריון ולהציג לסוס בקשה שהוא יכול בקלות לענות עליה ולהצליח. ובמקרים אחרים אם הסוס הציע התנהגות שלא התכוונו אליה (לכאורה ׳טעות׳) אולי בכלל אפשר לשנות את ההתמקדות של האימון או הדרך שתיכננו כדי לגלות דרך מגניבה ואחרת להגיע לאותה התנהגות או בכלל לצאת להרפתקאה ולזרום עם הסוס כדי להמציא ולגלות התנהגות אחרת שעליה בכלל לא חשבנו…

אם תהליך הלמידה כולל תסכול זו לא חוויה נעימה וכמו שאני רואה את זה – לא גישה חיובית. ״טעויות״ חוזרות בניחוש ההתנהגות המבוקשת מורידות את קצב החיזוקים (קצב ההצלחה) וכאמור – מענישות את הניסיון. גם אם התהליך בסופו אפקטיבי ויניב עבורנו את ההתנהגות שביקשנו ללמד – נשאלת השאלה – למה להיעזר בתהליך פחות נעים אם אפשר אחרת?
הגישה החיובית, כמו שאני מתרגמת אותה היא האחריות לתכנן ולהוביל תהליך למידה אפקטיבי, יעיל, ומהנה לסוסים

גישה ממוקסמת הצלחה מבוססת על ההבנה שאנחנו לא משתתפים פסיבים שעומדים ומחכים בזמן שהסוס מנחש את הכוונה שלנו. (כמו שאומר סקינר ״the rat is never wrong״). אם הסוס לא ניחש נכון והציג התנהגות שונה מזו שציפינו אז זוהי תוצאה של אימון שלא תוכנן או בוצע כהלכה. כשנעבור במהירות גדולה מדי מקריטריון לקריטריון, או אם חסרה ללומד שלנו התנהגות והבנה בסיסית אחרת כדי להצליח ולרכוש את המיומנויות המבוקשות. זו גישה שמעודדת אותנו להתבונן ולקחת בחשבון את ההתנסויות הקודמות של הסוס האינדיבידואל שלפנינו, ללמוד להעריך חוויה רגשית, ובהתאם להמציא פתרונות.
זו גישה שמאפשרת לסוסים וגם לאנשים להנות מתהליכי למידה לתת דרור ליצירתיות ולמצוא קירבה והנאה יחד. 

וכן, לפעמים מופיע קושי, או ׳טעויות׳ (שלנו או של הסוסים) זה חלק מהחיים… 
חיים של רווחה וגם גישה של למידה ממוקסמת הצלחה הם עניין של יחס בין סך החוויות החיוביות (נעימות) לבלתי נעימות. קושי או טעות יכולים להיות הזדמנות לשינוי של פרספקטיבה, להפעיל חמלה, להתייחס לקושי כחוויה רגעית שבה מידע (או אות) עבורנו והזדמנות לשנות ולמצוא דרך חלופית (בשונה מלהתחפר במקום).

בחוויה שלי, התמורה שמביאה איתה תפיסה שנותנת לתהליך וחווית הלמידה ערך שווה ולפעמים אפילו רב מן התוצאה היא מופלאה, כמעט קשה לתאר במילים את השינוי התפיסתי הזה. זו דרך מתגמלת, מחברת ומרגשת עבורי הרבה יותר מכל חוויה של רכיבה מוצלחת שהיתה לי או הצלחה של אימון התנהגות מחוכמת. היא מאפשרת לסוסים ׳להמציא׳ וללמד אותנו על עצמם ועלינו והשינוי כל כך עוצמתי ומספק מכיוון שמפגש עם סוסים שבו מתקיים מבט חומל וחופש בחירה מאפשר גם לנו לגלות אפשרויות חדשות וחופש בחירה עבורנו. יש בו יותר מרחב לסקרנות ועניין משותף.

אם אתם רוצים ללמוד על תקשורת חיובית עם סוסים בגישה ממוקסמת הצלחה בה הדרך והלמידה מהנה גם עבור סוסים וגם עבור אנשים, גישה שמחברת תובנות מחקר הסוסים בבר, ממדעי-המוח ומדעי-ההתנהגות, גישה שמרכזת ניסיון רב שנים לצד מבחר מנחים מובילים ומעוררי השראה – אתם מוזמנים להצטרף לתוכנית ללימודי התנהגות ותקשורת אמפתית Horsefriendship.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s