למה ללמוד על התנהגות תפיסה חושית וספקטרום הרגשות?

הם מדברים כל הזמן אבל האם אנחנו מצליחים לשמוע אותם?

הצרכים הבסיסיים, התפיסה החושית, יכולות העיבוד והמערכת הרגשית* (*זו שמפעילה את הרגשות שסוסים חווים) משפיעות על האופן בו סוסים לומדים, תופסים את הסביבה שלהם ומתנהגים. בלי להבין מה היא התנהגות נורמטיבית ובאיזה קונטקסט היא מופיעה לא נדע לזהות התנהגות שאינה נורמטיבית כזו שתסמן לנו שיש קושי או בעיה עם הסוס שלנו.
גם אם אתולוגיה* (*לימודי התנהגות של סוסים בסביבה הטבעית שלהם) או מדעי המוח כשלעצמם לא ממש מענינים אותנו, האור שהם יכולים לשפוך על האינטראקציה שלנו עם סוסים הוא מהותי ויכול לשנות באופן בסיסי את איכות התקשורת שלנו והאופן בו היא תתנהל (בין אם היא אמפתית, מבוססת חיזוקים או לא). יותר מזה – הבטיחות שלנו לצד סוסים ושלהם לצידנו תלויה במידה רבה ביכולת שלנו לקרוא את שפת הגוף, לנתח ולהבין ההתנהגות.

מקובל להצמיד תוויות לסוסים שמסכמות את ההתנהגות שלהם- ״עקשן״, ״פחדן״, ״חמה״, ״דומיננטי״, ״ממושמעת״, ״מסוכן״, ״ספוקית״. התוויות האלו מורידות מאיתנו את האחריות לדאוג לסביבה יותר תואמת או למלא צרכים שהסוס זקוק להם, לקחת יותר זמן לתהליכי למידה ובעיקר התוויות האלו מסכלות את האפשרות לבודד התנהגות להתבונן בה מחדש ולקחת אחריות על הפתרון.

למשל אמירות כמו …״הסוס מסוכן כי הוא נושך/דוחף והוא נושך/דוחף כי הוא דומיננטי״…

דומיננטיות היא אינה תכונה, דומיננטיות היא התנהגות שמופיעה על רקע של קונפילקט ביחס למשאבים מוגבלים. ולמרות מה שהיה נהוג לחשוב פעם ולספר במשך שנים – דומיננטיות לא מאפינת תכונת אופי ומערכות יחסים בעדר של סוסים. למערכות יחסים בעדר של סוסים אין הירכייה לינארית, (שליט דומיננטי בדמות סוסה אלפא או סטליון) מערכות היחסים בעדר מורכבות, מגוונות ומשתנות בהתאם לתנאי הסביבה (ודומיננטיות בהחלט לא מאפיינת מערכת יחסים של סוסים ואנשים כיוון שאנחנו לא מתחרים על אותם משאבים).

אם נתבונן בהתנהגות ונפרק אותה למרכיבים שלה (הסיטואציה הסביבתית שיצרה גירוי מפעיל, ההתנהגות עצמה, וההשלכות שלה) אז בוודאי נקבל תמונה אחרת לגמרי. תמונה שתחזיר לנו את הכוח לשנות ולהשפיע על ההתנהגות ומערכת היחסים שלנו עם בעל החיים.

אם ההתנהגות ביטאה *פחד אז האם היו לה התנהגויות מקדימות שלא זיהינו (שפת גוף) או לא איפשרנו להן להתבצע (אופני התנהלות שאינם תואמים התנהגות נורמטיבית וצרכים של סוסים)?

*ויותר מזה -האבחנה בין המערכת הנוירולוגית הריגשית של פחד FEAR לעומת זו המתעוררת בפניקה PANIC היא אחרת לגמרי ומשמעותית בהבנת הפתרון האפשרי להתנהגות הלא רצוייה.

כשבעל חיים נתקל באיום או סכנה יש לו מספר אפשרויות התנהגותיות (The 4 F's)

• בריחה – Flight
• לחימה – Fight
• קפיאה במקום – Freez
• ביטוי מתח ועומס רגשי או נסיון לפריקת מתח – Fiddle About באחת משתי דרכי פעולה:
  נסיון לרצות, להרגיע לפייס ולבטא כניעות. לדוגמא: הורדת ראש למטה, לעיסה או ליקוק שפתיים
  הסטה – ביצוע התנהגות מתוך קשת ההתנהגויות הנורמאליות שמופיעה בהקשר לא תואם. לדוגמא: התנערות
  סולם תקשורת: סדר שכיח של ההתנהגויות שמתלוות לסטרס

אז מה הם הדקויות השונות בהתנהגויות הללו ואיך הן ניראות?

אם אנחנו רוצים מערכת יחסים טובה ואולי אפילו חברית עם הסוס שלצידנו האם אנחנו באמת יודעים איך ניראות מגוון התנהגויות של קירבה בין סוסים? ואיך נראות התנהגויות של משחק? ומה ההבדל בינן ובין התנהגות שתבטא תיסכול או מתח?

אם נבין סוסים, מהם הצרכים הבסיסיים שלהם, איך הם זזים (ביומכניקה), מה הם חווים כנעים או כאוורסיבי ואיך זה נראה הלכה למעשה נוכל לקיים תקשורת מכבדת.
אם נוכל לזהות את ההבדל והנראות של התנהגות של קונפליקט (Agonistic Behavior), קירבה (Affiliative Behavior), משחק או התנהגויות אחרות נוכל להתחיל לקיים דיאלוג אמיתי.

בואו ללמוד עוד עם חוקרי התנהגות, עם מומחים בביומכניקה, מאמנים ומנחים מהשורה הראשונה מהארץ והעולם להתבונן מחדש בסוסים
וליצור שפה משותפת.