על סוסים שמתרגשים, ולמה זה חשוב בכלל

בשבוע שעבר נפטר חוקר המוח פורץ הדרך Jaak Panksepp שאחת מתגליותיו החשובות היא מיפוי שבע המערכות הרגשיות במוח, שהן בעלות מבנה, פעילות נוירוכימית ותפקוד זהה בכל היונקים. אנו ובעלי החיים שלצידנו חשים מדי יום בהשפעה של פעילות המערכות האלו דרך קשת הרגשות שצובעים את חיינו ומעצבים את חוויותנו לטוב ולרע.
הבנה של המערכות הרגשיות מאפשרת לנו נקודת מבט חדשה על סוסים, מאפשרות לנו לנבא ולהבין מוטיבציה ומהווה חלק מהותי ובלתי נפרד מנקודת המבט והגישה שאני מלמדת ומקדמת לתקשורת לצד סוסים.

הידיעה על מותו של Jaak Panksepp וחוויות אישיות שלי מהשבוע האחרון לצד הסוסון הצעיר ביותר שלי עוררו בי רצון לכתוב עוד על החוויה הרגשית של סוסים ואיך הבנה יותר מעמיקה של המערכות הרגשיות יכולה לשפר את החיים של סוסים לצידנו ולהשפיע על ההתנהלות והתקשורת שלנו איתם.

רגש הוא תחושה פנימית, שמתעוררת כתגובה אינסטנקטיבית לגירוי חיצוני ומנגנוני היזון כימיים פנימיים. זוהי פעילות מוחית שמעוררת את תשומת הלב שלנו, מזינה את מנגנוני הפקת ההחלטות ומניעה התנהגות לצד מנגנוני חישה אחרים שמעבירים מידע על תחושות גופניות פנימיות (כמו רעב, צמא, כאב עייפות) או מידע סנסורי חיצוני (קר חם חד מחוספס). לכולנו יש תחושות ורגשות אבל החוויה הסובייקטיבית היא ייחודית ואחרת עבור כל אחת ואחד מאיתנו.

הנטייה המקובלת ביחס לבעלי חיים בכלל ולסוסים בפרט היא ליחס חשיבות רבה יותר לתחושות הסנסוריות והגופניות. אם נפגוש בפוסט ובו תמונה של סוס רעב ורזה שהצלעות שלו נראות לעיין מבעד לפרווה או סוס פצוע ומדמם זה יקומם אנשים רבים, שידרשו עבורו טיפול הולם יותר, אבל יותר קשה לנו לזהות סוס שהכאב והסבל שלו הם פנימיים, ונובעים מחרדה, מתח או דיכאון (למעשה חלקנו גם מתקשים בהכרה של כאב כזה והסבל שכרוך בו גם בין חברינו בני האדם).

בעבר היה מקובל לחשוב שלסוסים אין רגשות כלל, אבל היום, כאשר הונח כבר הבסיס המדעי המוכח שלכל היונקים אותן מערכות רגשיות אנחנו יודעים שגם סוסים מרגישים מגוון של רגשות באופן הייחודי לכל אחד מהם. בנוסף תגליות מעולם מדעי המוח מלמדות אותנו שהמנגנונים הפנימיים שמייצרים סבל שנובע מכאב פיזי הם אותם מנגנונים או מנגנונים דומים שמייצרים סבל שנובע מכאב רגשי.
כאשר הסוס שלנו, שהפרווה שלו מבריקה ומשקל הגוף שלו מושלם, עומד בתא, צוהל וקורא לחברו שהולך ומתרחק זה יכול להיות ביטוי לכאב רגשי שהוא חווה בעוצמה שווה או אולי אפילו רבה יותר מעוצמתו של כאב של אבצס בפרסה או גיד שנמתח. אם הסוס שלנו מבוהל ומתקשה לקבל זריקה, לעלות לקרון או לעבור מעל מכשול יכול להיות שהוא חווה חוויה פנימית רגעית של סבל שאינה פחותה ואולי אפילו במקרים מסוימים רבה מזו של סוס מורעב או פצוע.

מעבר לאפשרות לגלות חמלה ואמפתיה נוכל להתבונן על ההשפעה של סוג התקשורת שלנו (כמו שכבר כתבתי בהרחבה בפוסט קודם). נקודת מבט שלוקחת בחשבון רגשות בהקשר של חוויות למידה תאיר על ההשפעה של סוג התקשורת בה נשתמש בכדי להניע ולהשפיע על התנהגות של סוסים. נוכל להבין שתקשורת מבוססת חיזוקים שליליים וגם תקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים יכולות להניע סוס לבצע את אותה התנהגות בדיוק אך לייצר חוויה פנימית כמעט הפוכה

אלו הן שבע המערכות הרגשיות המשותפות לכלל היונקים ש Jaak Panksepp מיפה ומבחר הרגשות המשוייכים לכל אחת מהמערכות:
SEEKING ציפייה, עניין, מוטיבציה, פליאה, סקרנות,
FEAR פחד, חשש, חרדה, מתח
RAGE כעס, תסכול, אי נוחות, עצבנות
LUST תשוקה משיכה והנאה מינית
GRIFF/PANIC אובדן, עצב, דיכאון
CARE אהבה, היקשרות, קירבה
PLAY הנאה, שמחה, יצירתיות, שעשוע

בין המערכות הרגשיות מתקיימים מנגנוני ההיזון והן יכולות להשפיע אחת על השנייה. למשל המערכת הרגשית המעוררת סקרנות (SEEKING), והמערכת המעוררת הנאה תוך משחק (PLAY) יכולות לשנות את התגובה הנוירוכימית שמפעילה חוויה של פחד (המשוייכת למערכת הרגשית FEAR) וכך נוכל לייצר פתרונות אפשריים, הלכה למעשה, לשינוי החוויה וההתנהגות שמציג סוס שמפחד למשל ממעבר בשלולית, חצייה של פינה מסוימת במגרש, או כל פחד המופיע במקום או בפעילות מסוימת כזו או אחרת.
נוכל להניע ולעורר סוס למשחק משותף ולעבוד עם התנהגויות המעוררות ומחזקות קירבה ככלי עבודה גם בכדי לשנות התנהגות שמבטאת דכאון, הימנעות ואפטיה.

נוכל לבחון מחדש ולהבין את ההשלכות השליליות של תקשורת שמציפה ומעמתת את הסוס עם פחד ובו זמנית מונעת ממנו להתרחק, (הצפה flooding) כמו: רשרוש בשקית בעוד אנחנו מחזיקים את הסוס בחבל, עליה לקרון או חציית מעבר מים כשאנחנו מניעים את הסוס באמצעות הנפה של שוט או לחץ של חבל כמו שמקובל לעשות בפרקטיקות שונות של עבודה עם סוסים.

נוכל להבין איך עובד הקסם הזה (או התגובה הכימית) של מגע מנעים, מתי ואיך להיעזר בו. נבין מהו חיזוק (מעבר לתשובה הפשטנית של גירוי מנעים או אברסיבי). איך להשתמש באוכל באופן קונסטרוקטיבי בעבודה עם סוסים ולמה למשל לא כל אינטראקציה שבה ניתן לסוס גזר או ליטוף אכן תחווה בעיניו כחוויה מנעימה. נבין איך מידת העוררות, או העוצמה של כל רגש יכולות להשפיע באופן מטיב או מעכב ללמידה ואינטראקציה.

החיבור של תכנים אלו עם התכנים של אתולוגיה המגדירים ומלמדים אותנו על הצרכים וההתנהגות הטבעית של סוסים, התכנים של מדעי ההתנהגות שעוסקים בלמידה ושינוי התנהגות ועם הפרקטיקה של עבודה עם חיזוקים חיוביים, כל אלו יחד יכולים להוסיף לתקשורת שלנו אמפתיה חמלה וקירבה. זהו הבסיס המדעי והמושכל שמחבר בין ההתנהגות הנראית לעיין והחוויה הפנימית אותה חווים הסוסים. ובחוויה שלי זהו המקום בו סוסים ואנשים יכולים באמת להיפגש בגובה העיניים, מתוך עניין והנאה משותפת בתקשורת חוצה גבולות בה כמעט הכל אפשרי.

ובינתיים – אני מזמינה אתכם לצאת למסע המתגמל הזה, להתבונן מחדש בסקרנות ופליאה בסוסים שלצידכם, ללמוד עוד על המערכות הרגשיות ועל רכיבים אחרים בתקשורת אמפתית מבוססת חיזוקים, להצטרף לקבוצה הולכת ומתגבשת של אנשים שכבר בחרו בדרך הזו, לצידי ולצד מנחים מובילים נוספים מהארץ והעולם. ולגלות פרטנרים סוסיים שיבחרו כל בוקר לדהור לקראתכם ולגלות יחד אתכם את היתרונות של תקשורת מקרבת, מרגשת ומעצימה.