ההזדמנות שחבויה בתוך כל קושי

מהרהרת בהכרת תודה בכל אחד מחמשת הסוסים שלצידי ובכל הסוסות והסוסים עם אש ברעמה, ברק בעיניים והרפתקאות חבויות בפרסה.

אלו שבורכו ברגישות מופלאה,
גם אם היא תתבטא לפעמים כקושי.
אלו שנאמר עליהם שהם בצבע, באופי, או בגובה הלא נכון.
שנאמר עליהם שיש להם גיל או מבנה גוף לא מתאים.
שנושאים איתם זכרונות מן העבר.

אלו שהעזו להתנהג.
וגם אלו שלא.
שפגשתי ושעוד אפגוש.

מורים שלמים ומושלמים – שמזמינים אותנו למסעות מופלאים כשנראה אותם כמו שהם ונבחר לצאת לצידם למסע הלא רגיל.


תקשורת מבוססת חיזוקים חיוביים בונה מוטיבציה. באמצעותה נוכל לאמן וללמד סוסים לבצע כמעט כל התנהגות שעולה ברוחנו, אבל איך אפשר להיעזר בה למנוע הופעה של התנהגויות לא רצויות?

מה עם הסוס שמסיט את האוזניים אחורה ומשטח אותם כשמאכפים אותו?
הסוס שנע באי נוחות כשמנסים לעלות עליו? זה שחורק שיניים כשמתחילים להדק את חגורת הבטן?
בתור בעלים של סוסה שהציגה תגובתיות רבה בזמן האיכוף – אני זוכרת את ההתמודדות היומיומית הזו. אין סוף חגורות בטן כאלו ואחרות, שמיכות אוכף מיוחדות והרבה תסכול.

לאחרונה פורסם מחקר רטרוספקטיבי שבדק סוסים שהציגו התנהגויות עודפות או ׳התנהגויות לא רצויות׳ בזמן איכוף.
התנהגויות כמו חריקת שיניים, הסטת הראש הצידה, השטחת האוזניים, כיווץ השפתיים, חוסר שקט ותנועתיות או התנהגויות אחרות.
ב- 36 מתוך 37 המקרים שנבדקו נמצאה אבחנה קלינית (אולקוס, בעיות אורטופדיות ואו אוכפים שלא התאימו ויצרו כאב). הכאב מסביר את הפונקציונליות של התנהגות המבטאת קושי, אי נוחות, חשש, וניסיון להימנע או להסיר את הכאב. לפעמים אי הנוחות מופיעה אחרי רכיבה ממושכת, אבל הסוס למד לחבר את הופעת הציוד עם הכאב. במקרים מסוימים גם לאחר שמקור הכאב טופל ההתנהגות תופיע בשל האסוציאציה שנותרה.

זה קורה לא רק במהלך האיכוף זה קורה גם עם הסוס שמושך את הרוכב שלו חזרה אל אזור האורווה, הסוס שנעצר ומסרב להתקדם כשהוא מתקרב לעמדת השטיפה, זה שמסרב לעלות על קרון, בועט בתא, זה שלא ניתן ׳לתפוס׳ כשמגיע הווטרינר, הסוס שפוסע או דוהר מצד לצד ללא הפסקה מרגע ששותפו לגדרה נלקח ומתרחק….

IMG_8107

להתנהגות שחוזרת על עצמה יש פונקציונליות עבור הסוס שמבצע אותה.
ההתנהגויות הללו יכולות לספר לנו על קושי, כאב פיזי, חוויה חושית או רגשית אחרת. בידנו האפשרות לשנות את החוויה ולאפשר להם להתנהג אחרת, לשחרר את המתח ולספק רווחה.

כשנתייחס להתנהגויות אלו כניסיון לתקשר או לענות על צורך נוכל להחליט על דרך מיטבית להשפיע ולשנות את ההתנהגות.

אחת הדרכים הנהוגות לטפל בהתנהגויות לא רצויות היא שימוש בהפעלת לחץ או ענישה, לפעמים קוראים לגישה הזו גם ׳תיקון׳ (כאילו הסוס שלנו שבור ויש לתקנו), אבל כאמור הסוס לא תקול, הוא פשוט מבטא קושי כזה או אחר.
החסרונות בשימוש בלחץ, ענישה או הצפה ל׳תיקון׳ התנהגות הם רבים.
בעצם השימוש במניע של הימנעות (תגובה ללחץ) לשינוי התנהגות לא רצויה אנחנו מתעלמים מהסיבה שיצרה את הבעיה, לא מביאים לשינוי מיטיב או פתרון לחוויה הרגשית, הקושי או החסר שהניעו את ההתנהגות. למעשה אנחנו יוצרים מיסוך ו׳משתיקים׳ את הסוס.
הסכנה במיסוך היא שברגע שהקושי שעורר את ההתנהגות המקורית גובר על הלמידה החדשה שמבוססת על לחץ והימנעות הסוס עלול להציג התנהגויות לא רצויות חדשות בעוצמה רבה יותר. זו טכניקה שמעודדת ראקטיביות במקום לעודד חשיבה עצמאית ולמידה רחבה.
לדוגמא: סוס שבעבר חרק שיניים ושיטח אוזניים יבחר לנשוך כשהכאב של האולקוס גובר על המשיכה במתג שלימדה אותו לשמור את הראש קדימה.
סכנה אחרת בטכניקות אלו היא שתתבצע הכללה להימנעות. במקרים אלו נראה סוס אפטי שלומד שעדיף לו לא להציג התנהגויות באופן גורף, בהם גם אולי התנהגויות שהיינו רוצים (אלו יהיו הסוסים שנתקשה להניע קדימה, שלא יביעו עניין רב בסביבה ולא יביטו בפחד או בעניין בגירויים שסביבם, הסוסים שיעמדו ללא תנועה מרובה בפינה במגרש/אורווה). הכללה הימנעותית כזו נקראת גם חוסר אונים נלמד, והיא יכולה להיתפס כנראות של סוס ממושמע אך למעשה היא מבטאת חוויה פנימית של דיכאון סטרס או מצוקה. אסטרטגיה שממסכת סטרס עלולה להתבטא בסוף בבעיות פיזיות כמו אולקוס, קוליק, ולהתאפיין בסוס עם מערכת חיסונית ירודה וכמובן מבחינה אתית מדובר בירידה ברווחה.

אז מהן איפה האסטרטגיות החלופיות כדי לתווך לסוסים באופן לא מאיים, אפקטיבי, ובטיחותי תהליכי למידה ושינוי התנהגות שלא יתבססו על ענישה, הפעלת לחץ או ׳תיקון׳?

אם נפנים שמדובר בביטוי של קושי (ולא עקשנות, מניפולציה או ביטוי לדומיננטיות) נבין שההתנהגות עונה על צורך, אז נוכל לגשת לבעיה מכיוון חומל, לגלות שבמקום להעניש או להעלים את ההתנהגות שמפריעה לנו יש לנו הזדמנות לשנות את החוויה ואו לענות על הצורך עבור הסוס. להחליף את המניע או למצוא התנהגות חלופית שתייצר עבור הסוס את תוצאה רצויה (שתחווה באופן חיובי) ותעלים את ההתנהגויות הלא רצויות – עבורם ועבורנו.

כדי לגשת לתהליך כזה עלינו לנתח ולאפיין באופן מפורט את ההתנהגות הלא רצויה.
לברר לעצמנו באילו תנאים סביבתיים ההתנהגות מופיעה? מתי? מהו הארוע – המצב או הדבר שבנוכחותו מופיעה ההתנהגות? (לפעמים יש יותר מסיבה אחת), האם יש כאן ביטוי לבעיה רפואית ועלינו להיעזר בווטרינר? מהי העוצמה או המרחק שמעורר תגובתיות? מה קורה מייד באופן ישיר (מהי התוצאה) אחרי ההתנהגות? איזה צורך ההתנהגות משרתת? ושאלות אחרות.

לפעמים השינוי הכי פשוט יהיה שינוי בסביבה המפעילה. אם לא נוכל לשנות את התנאים הסביבתיים ומקור ההתנהגות הוא פחד נוכל לנהל תהליך לשינוי החוויה הרגשית.
תליך של הכהיה (חשיפה הדרגתית ומתחת לסף התגובתיות, או הופעת הפחד, כך שהסוס לא מראה תגובתיות של המנעות), בשילוב של התניית נגד (חיבור אסוציאטיבי בין ההופעה של הגירוי שעורר פחד עם חוויה נעימה כמו אוכל, גירוד או כל חוויה מנעימה אחרת) שיביא לשינוי החוויה הרגשית של הסוס וייתר את הצורך בהצגת ההתנהגות הלא רצויה.

במקרים מסוימים (וגם כשפחד אינו מעורב כמניע של ההתנהגות הלא רצויה) נלמד התנהגות אלטרנטיבית שתחוזק באמצעות חיזוק חיובי ותהפוך לאסטרטגיה התנהגותית חלופית משתלמת. כך הסוס שהציג את ההתנהגות הבעייתית יעדיף לבחור לפעול בדרך חלופית ובאופן שיניב לו, ועל הדרך גם לנו, תוצאות רצויות.
לדוגמא: נלמד סוס שלהיעמד על משטח גומי סגול עם הפרסות הקדמיות מקושר להופעת חיזוק מנעים (אוכל או גירודים).
אחרי תהליכים מקבילים של הכהיה והתניית נגד שישנו את החוויה הרגשית והתגובתיות הראשונית ביחס לנוכחות של קרון או עמדת שטיפה המשטח הזה יכול גם להופיע על הרמפה שמובילה אל הקרון או בתוך עמדת השטיפה. למידה משולבת כזו תאפשר להוסיף ולהטעין את העליה לקרון/עמידה בעמדת שטיפה באסוציאציות חיוביות ובמקביל להבהיר לסוס איזה התנהגות אנחנו מבקשים ממנו להציג…

בכדי לתווך לסוסים באופן אפקטיבי ואתי את העולם שלנו והדרך בה הינו רוצים שהם יתנהגו, לא מתוך לחץ או הימנעות, עלינו להעמיק את המיומנוית שלנו.

come to me whole

זה תהליך למידה עבורנו ועבור הסוסים, אורכו משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לבעיה, למטרות המדויקות שלנו, לסוס ולסיטואציה הספציפית.

נצטרך לפתח מיומנויות של התבוננות, הבנה של צרכים, תנועה והתנהגות של סוסים, איך להבחין בין קושי שמקורו בכאב או קושי שמקורו בחוויה רגשית ואו שילוב של שניהם, איך לתכנן תהליכים אפקטיבים להשפיע על למידה אסוציאטיבית ולשנות התנהגות, איך לבנות תהליכי למידה מותאמים ומתגמלים ואיך לייצר תקשורת שנמנעת מיצירת לחץ ולא מונעת על ידי הימנעות, כזו שתאפשר שינוי, ובמקביל תבסס ביטחון, תבנה אמון ורווחה.

בחוויה שלי זו הדרך היחידה שבאמצעותה נוכל לתווך לסוסים באופן חברי ובטיחותי התנהגויות שהם נדרשים להן כחלק מהחיים בעולם שלנו, העולם אליו הם נולדו. ומכיוון שזו הבחירה שלנו לגדל, לטפל או להיעזר בסוסים כדי להעשיר את החיים שלנו זו גם האחריות שלנו ללמוד ולהרחיב את ארגז הכלים שלנו כך שיכיל גישות עדכניות אפקטיביות ואתיות לאחזקה, אימון ועבודה עם סוסים.
אתם מוזמנים לקרוא עוד, בפוסטים נוספים בבלוג, על גישה חיובית ונטולת פחד לאימון ותקשורת עם סוסים וגם להצטרף למחזור החדש שיפתח של תוכנית הלימודים ללימודי התנהגות ותקשורת אמפתית מבוססת חיזוקים עם סוסים שתיפתח באוקטובר הקרוב.


פרטים נוספים
ענת שלו
052-5111495

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s